פורסם לראשונה במדור השיווק של ד''ר אסף בקר בירחון אותות של איגוד המפרסמים 1993, בתוספת יחודית לשנת 2010: מאמר זה אולי יוסיף לך ידע ואולי גם יביא לך רווחים משיווק באינטרנט - פרטים בהמשך
איך שיווקו בישראל בתחילת שנות התשעים? מה נשאר אותו דבר ומה השתנה? מה היו השיקולים והרעיונות של טובי המשווקים בארץ שהובילו את רוב הענפים במדיה ובפעילות השטח, והניעו את גלגלי הכלכלה? חשוב לזכור שמדובר בעידן שבו הערוץ המסחרי רק נולד, האינטרנט היה משהו חדש ועתידי, ושיווק באינטרנט עוד לא היה אפילו בגדר חלום. על כל אלה, בסדרה של 100 ראיונות קצרים שקיים אסף בקר עם מנהלי שיווק, מנכ"לים וסמנכ"לים של חברות רבות ממגוון ענפים. הראיונות פורסמו במסגרת המדור של אסף בקר "מן השווקים" בירחון אותות של איגוד המפרסמים. מותר לחייך בנוסטלגיה מול חלק מן המחשבות, אך לא מעט מן הרעיונות לא נס ליחם והם מהווים גם היום חומר מעניין למחשבה ולהפעלה מחודשת. חשיבותם הפוטנציאלית של ראיונות אלה לאנשי ניהול ושיווק, אינה רק המבט הרטרוספקטיבי: יש כאן הזדמנות להיחשף לפעילות שיווקית של מוצרים רבים במגוון ענפים, מזווית שמראה כי שיווק זה שיווק ואין חדש תחת השמש, ובכל זאת, לכולנו יש מה ללמוד מן האחרים שעשו זאת לפנינו.
ראיון עם חיים מילר, מנהל השיווק של ישראכרט
איך משלמים? שאלתי, בלי לדעת עד כמה התשובה מורכבת. בכרטיס אשראי או בצ'ק? התעניינתי בפעילות השיווקית של ישראכרט אל מול זו של ויזה. ''התחרות האמיתית אינה בין ויזה לישראכרט'' אומר מילר, ''אלא בין כרטיסי האשראי כאמצעי תשלום לבין המזומנים וההמחאות כאמצעי תשלום מתחרה שעדיין שולט בשוק התשלומים בארץ: כ-75% מן הצריכה הפרטית, בניכוי סעיף הדיור, עדיין במזומן ובהמחאות. חדירת כרטיסי האשראי לארץ היתה מהירה בגלל 2 סיבות: א. תקופת האינפלציה - הישראלי המצוי, כאיש פיננסים בעל כורחו, יודע להעריך את תקופת האשראי. ב. נסיעות רבות לחו''ל הביאו לחשיפה רחבה לחידושים ובעקבותיה נכונות לאימוץ מהיר של חידושים.
למרות זאת, ישראכרט שואפת לחדור עמוק יותר, והדבר בולט בעיקר בנושא הכרטיס הבינלאומי: רק כ-16% מבין היוצאים לחו''ל (960 אלף בשנת 1991) הינם בעלי כרטיס אשראי בינ''ל. ''גם כאן התחרות העיקרית אינה מול ויזה'', אומר מילר, ''אלא שוב מול האמצעים האלטרנטיביים, המחאות נוסעים ומזומן, שהמרכיב ה''שחור'' שבו הינו נטול מיסים''. בכל זאת, התעקשתי לשמוע על תחרות עם ויזה, וקיבלתי תמונה מתומצתת על 3 זירות: 1. בנקים שבהם ניתן לרכוש את 2 הכרטיסים - הבינ''ל הראשון. 2. מקצועות מבוקשים - רואי חשבון, עורכי דין, וכו' - גם כאשר אינם בעלי חשבון בבנק המתאים. 3. עולים חדשים וצעירים - המאגר העיקרי של לקוחות חדשים.
על אף שסך כל קהל היעד בשלוש הזירות הנ''ל אינו המסה העיקרית, התחרות כאן הינה חריפה ומתוחכמת. הקהל יוצא לחופשה לפי העדפותיו וכולם חשופים לפעילות השיווקית בה כל צד מנסה לעשות יותר, יותר טוב ולפני המתחרים. זאת על אף שבעצם, השיוך של כל כרטיס אשראי לבנק מסויים, והיעדר ניידות לקוחות בין הבנקים, מביאים לכך שרוב הקהל הינו למעשה ''קהל שבוי'' של כרטיס האשראי המופעל על ידי הבנק שלו. ההתמודדות העיקרית היא במבצעי מתנות, צבירת זכויות, כוכבים והטבות שונות. התמודדות נוספת, הינה יצירת מוצרים חדשים בתוך מרחב האפשרויות הקיימות, וכאן השיעור המעניין: PAY BEFORE - המחאות נוסעים, תווי קניה. PAY NOW - יורוצ'ק, כרטיס לחיוב מיידי. PAY LATER - שימוש באשראי - חיוב שבועי או חודשי או בתשלומים (ישראקרדיט). DON'T PAY - (זה כבר סיפור אחר, לא לפרסום).
כרטיס חיוב כאופציה של PAY NOW עדיין לא קיים בישראל, אם כי השמועה אומרת שעד סוף שנה זו נערכות שתי חברות כרטיסי האשראי להנפקת כרטיס כזה. קהל היעד הוא אותם לקוחות שאינם מעוניינים ''לאבד שליטה'' על ריבוי התשלומים מתוך התקציב המשפחתי, אך מעוניינים ליהנות מן הנוחיות של הכרטיס הפלסטי. מכאן, לטובת אוהבי הנוחיות והחידושים, אל החידוש האחרון: ''הארנק האלקטרוני''. לא שיהיה לנו כזה בקרוב, אבל הטכנולוגיה קיימת: בדומה לכרטיס הטלפון, מדובר בכרטיס המכיל שבב זכרון הניתן ל''טעינה'' בבנקומטים ומכיל כמות מסויימת של ''מזומן'' לשימוש ברכישות שונות, עם אפשרות לטעינה מחודשת מול חיוב החשבון בכספומט ובמקביל הצגת פלט יתרה ושחזור תנועות בחשבון.
איך שיווקו בישראל בתחילת שנות התשעים? מה נשאר אותו דבר ומה השתנה? מה היו השיקולים והרעיונות של טובי המשווקים בארץ שהובילו את רוב הענפים במדיה ובפעילות השטח, והניעו את גלגלי הכלכלה? חשוב לזכור שמדובר בעידן שבו הערוץ המסחרי רק נולד, האינטרנט היה משהו חדש ועתידי, ושיווק באינטרנט עוד לא היה אפילו בגדר חלום. על כל אלה, בסדרה של 100 ראיונות קצרים שקיים אסף בקר עם מנהלי שיווק, מנכ"לים וסמנכ"לים של חברות רבות ממגוון ענפים. הראיונות פורסמו במסגרת המדור של אסף בקר "מן השווקים" בירחון אותות של איגוד המפרסמים. מותר לחייך בנוסטלגיה מול חלק מן המחשבות, אך לא מעט מן הרעיונות לא נס ליחם והם מהווים גם היום חומר מעניין למחשבה ולהפעלה מחודשת. חשיבותם הפוטנציאלית של ראיונות אלה לאנשי ניהול ושיווק, אינה רק המבט הרטרוספקטיבי: יש כאן הזדמנות להיחשף לפעילות שיווקית של מוצרים רבים במגוון ענפים, מזווית שמראה כי שיווק זה שיווק ואין חדש תחת השמש, ובכל זאת, לכולנו יש מה ללמוד מן האחרים שעשו זאת לפנינו.
ראיון עם חיים מילר, מנהל השיווק של ישראכרט
איך משלמים? שאלתי, בלי לדעת עד כמה התשובה מורכבת. בכרטיס אשראי או בצ'ק? התעניינתי בפעילות השיווקית של ישראכרט אל מול זו של ויזה. ''התחרות האמיתית אינה בין ויזה לישראכרט'' אומר מילר, ''אלא בין כרטיסי האשראי כאמצעי תשלום לבין המזומנים וההמחאות כאמצעי תשלום מתחרה שעדיין שולט בשוק התשלומים בארץ: כ-75% מן הצריכה הפרטית, בניכוי סעיף הדיור, עדיין במזומן ובהמחאות. חדירת כרטיסי האשראי לארץ היתה מהירה בגלל 2 סיבות: א. תקופת האינפלציה - הישראלי המצוי, כאיש פיננסים בעל כורחו, יודע להעריך את תקופת האשראי. ב. נסיעות רבות לחו''ל הביאו לחשיפה רחבה לחידושים ובעקבותיה נכונות לאימוץ מהיר של חידושים.
למרות זאת, ישראכרט שואפת לחדור עמוק יותר, והדבר בולט בעיקר בנושא הכרטיס הבינלאומי: רק כ-16% מבין היוצאים לחו''ל (960 אלף בשנת 1991) הינם בעלי כרטיס אשראי בינ''ל. ''גם כאן התחרות העיקרית אינה מול ויזה'', אומר מילר, ''אלא שוב מול האמצעים האלטרנטיביים, המחאות נוסעים ומזומן, שהמרכיב ה''שחור'' שבו הינו נטול מיסים''. בכל זאת, התעקשתי לשמוע על תחרות עם ויזה, וקיבלתי תמונה מתומצתת על 3 זירות: 1. בנקים שבהם ניתן לרכוש את 2 הכרטיסים - הבינ''ל הראשון. 2. מקצועות מבוקשים - רואי חשבון, עורכי דין, וכו' - גם כאשר אינם בעלי חשבון בבנק המתאים. 3. עולים חדשים וצעירים - המאגר העיקרי של לקוחות חדשים.
על אף שסך כל קהל היעד בשלוש הזירות הנ''ל אינו המסה העיקרית, התחרות כאן הינה חריפה ומתוחכמת. הקהל יוצא לחופשה לפי העדפותיו וכולם חשופים לפעילות השיווקית בה כל צד מנסה לעשות יותר, יותר טוב ולפני המתחרים. זאת על אף שבעצם, השיוך של כל כרטיס אשראי לבנק מסויים, והיעדר ניידות לקוחות בין הבנקים, מביאים לכך שרוב הקהל הינו למעשה ''קהל שבוי'' של כרטיס האשראי המופעל על ידי הבנק שלו. ההתמודדות העיקרית היא במבצעי מתנות, צבירת זכויות, כוכבים והטבות שונות. התמודדות נוספת, הינה יצירת מוצרים חדשים בתוך מרחב האפשרויות הקיימות, וכאן השיעור המעניין: PAY BEFORE - המחאות נוסעים, תווי קניה. PAY NOW - יורוצ'ק, כרטיס לחיוב מיידי. PAY LATER - שימוש באשראי - חיוב שבועי או חודשי או בתשלומים (ישראקרדיט). DON'T PAY - (זה כבר סיפור אחר, לא לפרסום).
כרטיס חיוב כאופציה של PAY NOW עדיין לא קיים בישראל, אם כי השמועה אומרת שעד סוף שנה זו נערכות שתי חברות כרטיסי האשראי להנפקת כרטיס כזה. קהל היעד הוא אותם לקוחות שאינם מעוניינים ''לאבד שליטה'' על ריבוי התשלומים מתוך התקציב המשפחתי, אך מעוניינים ליהנות מן הנוחיות של הכרטיס הפלסטי. מכאן, לטובת אוהבי הנוחיות והחידושים, אל החידוש האחרון: ''הארנק האלקטרוני''. לא שיהיה לנו כזה בקרוב, אבל הטכנולוגיה קיימת: בדומה לכרטיס הטלפון, מדובר בכרטיס המכיל שבב זכרון הניתן ל''טעינה'' בבנקומטים ומכיל כמות מסויימת של ''מזומן'' לשימוש ברכישות שונות, עם אפשרות לטעינה מחודשת מול חיוב החשבון בכספומט ובמקביל הצגת פלט יתרה ושחזור תנועות בחשבון.
שיווק המכשיר למניעת הזעה בכפות הידיים והרגליים https://www.nosweat.co.il/
הטיפול היעיל להפסקת זיעה בידיים וברגליים ללא כאבים וללא תופעות לוואי.
הטיפול היעיל להפסקת זיעה בידיים וברגליים ללא כאבים וללא תופעות לוואי.
